דרכים להתמודדות עם בדידות בגיל ההתבגרות
ש לך תחושה שהמתבגר שלך מרגיש בודד?
בואי נבין למה הוא מרגיש ככה.
בואי נבין למה הוא מרגיש ככה.
לפעמים אני תוהה איך זה קורה,
איך ייתכן שנער מוקף בכל כך הרבה אנשים
ובכל זאת הוא מרגיש הכי בודד בעולם.
האמת המטרידה היא שרוב בני הנוער חווים זאת,
אבל אף אחד לא באמת מדבר על זה.
בלי קשר לקושי רגשי כזה או אחר..
יש לנו דור שלם
שמייצר קשרים שטחיים, ואי אפשר להאשים אותם
אנחנו חיים בעולם מלא בתעסוקה, יש תמיד מה לעשות
ואפילו יש יותר מדי מה לעשות
ביחס לשעות שיש לנו ביום
קשרים חברתיים שטחיים כשמם כן הם... רק על פני השטח
אפשר להתבונן על הדרך בה אנחנו גדלנו,
איך המערכות היחסים החברתיות שלנו התפתחו,
הרי לא היה לנו רשתות חברתיות או טלפון חכם,
היינו חיים בלי שום שידור של תוכן אינסופי למוח.
עומק זה דבר שאנחנו משיגים
כאשר אנחנו מתמקדים במשהו אחד.
קשרים חברתיים שטחיים כשמם כן הם…
רק על פני השטח,
כדי ליצור קשר עמוק,
יש עניין של להתמקד
במערכת יחסים אחת עם אדם אחד
או עם קבוצה אחת.
תחשבו על זה רגע,
מערכות היחסים שלנו השתפרו פלאים דווקא בחוויות משותפות כמו:
טיולים שנתיים,
חזרות של טקסים,
עבודות קבוצתיות או חוגים.
לא תמיד בפעילות עצמה
יש הרבה רגעי חיבור דווקא ברגעים מתים
בהמתנה בחוג לאיסוף של ההורים
נסיעות באוטובוס וצעידה ממושכת בטיול שנתי
לכן אפשר להבין את הבסיס
של כל הבדידות הזו
שהנער שלך מרגיש.
אני חושב שאחד הדברים שהכי יכולים לשפר פלאים את המצב הוא –
ניצול הזדמנויות של רגעים כאלה
המכילים בתוכם חוויות משותפות…
..
..
בגיל הנעורים ילדים מגדירים את עצמם
על פי מערכת היחסים החברתית שיש להם
ואיזה פידבקים הם מקבלים מהחברים שלהם.
הבעיה מתעוררת
כשאין היכרות מעמיקה.
שם מגיע הפידבק שטחי
וכתוצאה מכך –
הילדים בקושי מעריכים את עצמם.
אגב יש חריגים, כאלה שמצליחים להבין שבני גילם
לא באמת מכירים אותם ויודעים לעשות את ההפרדה.
אך מדובר באמת על בודדים, שמאוד בוגרים לגילם.
המיתוס הגדול ביותר בקרב נערים הוא,
שאין באמת ילדים שיכולים להתחבר אליהם.
שאין באמת ילדים שיכולים להתחבר אליהם.
אבל האמת היא,
שהעולם שלנו מלא בגירויים,
מה שיוצר מערכת יחסים שטחית,
כזו שלא נותנת את ההזדמנות האמיתית לחיבור.
הבדידות היא לא גזירת גורל היא מצב זמני שאפשר - וחייבים ללמוד איך לפרוץ אותו החוצה.
החדשות הטובות הן שכל אחד ברגע שמבין את זה,
יכול להחליט להכיר יותר חברים לעומק.
החדשות המאתגרות הן שזה דורש אומץ ולפעמים –
כמו בכל למידה משמעותית –
גם כישלונות בדרך.
כי בסופו של יום,
הבדידות היא לא גזירת גורל.
היא מצב זמני שאפשר –
וחייבים ללמוד איך לפרוץ אותו החוצה.