בית ← בלוג ← נער שאין לו חברים – מה אפשר לעשות כהורה

נער שאין לו חברים – מה אפשר לעשות כהורה

נער מתבגר יושב לבד על ספסל, קבוצת בני נוער מדברת מאחוריו

הורים יקרים,

אחד הרגעים הכי קשים בהורות הוא לראות את הילד שלכם חוזר הביתה ולדעת שגם היום הוא היה לבד בהפסקה. אתם רואים שהוא חכם, רגיש ומיוחד, ופשוט לא מבינים איך זה שהחברים לא רואים את זה. קודם כל – אתם לא לבד, וזה לא גזר דין.

מה חשוב להבין?

רוב הנערים שאני פוגש הם רגישים וחכמים, ויש להם הרבה יותר כוח משהם מרגישים. הבדידות שלהם היא לא חוסר יכולת חברתית, אלא לפעמים חוסר ודאות: הם פוחדים ליזום, משוכנעים ש"לא יקבלו אותי", ואז מוותרים מראש. ברגע שנער לומד אחרת לחשוב על עצמו, התנהלותו החברתית משתנה.

מה כדאי להימנע ממנו?

שאלות שמעמידות במבחן, כמו "למה אתה לא מזמין חברים?" או השוואות לאחרים. תנסו במקום: "עם מי הכי כיף לך לדבר בכיתה?" ופשוט להקשיב בלי לתקן.

מה אפשר לנסות בבית?

  1. מצאו חבר אחד אפשרי – לא צריך חבורה שלמה. חבר טוב אחד שווה הרבה.
  2. עזרו לו ליזום משהו קטן דרך העולם שלו: משחק משותף בפורטנייט, הזמנה לאבנט של קולנוע, או סתם "בוא תביא איתי משהו לסופר". פעילות צדדית מורידה את הלחץ של "עכשיו אנחנו חייבים לדבר".
  3. דגמו בעצמכם: הם רואים יותר טוב ממה שהם מקשיבים. ספרו איך אתם מסדרים חברויות בחיים שלכם.
  4. כשיש פידבק מהסביבה שמכאיב, תרגלו איתו להתייעץ עם עצמו: "האם זה אמת? האם האדם הזה רוצה בטובתי?" זה מייצר מרחב מוגן ששומר על הערך העצמי.

מתי לקחת עזרה?

כשהנער בעצמו רוצה שינוי, זה הזמן הכי טוב. אני מלווה נערים כמו אח גדול, בגובה העיניים, דרך עולם התוכן שלהם. אם זה נשמע לכם מתאים – מוזמנים לשיחת היכרות קצרה.

שרק נמשיך לגדול לגדולה.
בהצלחה,
גיא גרגו

הנער שלכם מתקשה למצוא חברים?

שיחת היכרות קצרה, בלי התחייבות. נבין ביחד מה באמת קורה ואיך אפשר לעזור.

לשיחת היכרות